הכנרת שלנו

אושנגל 61 ושמירה על המשאבים הטבעיים של הכנרת
אושנגל 61 ושמירה על המשאבים הטבעיים של הכנרת

נשאלנו שאלה מאוד חשובה דרך האתר של "חי בריא" לגבי שמירה על המשאבים הטבעיים של הכנרת. אנחנו מעריכים מאוד את ההתעניינות והדאגה של אנשים כלפי הכנרת הנהדרת שלנו ולכן אני מציגה גם לכם את התשובה שלנו.
התשובה בקצרה:
היתרון הגדול של שיטת הדיג, עליה מתבסס שיווק הדגים של החברה הנה בסלקטיביות שלה – ולא סתם זכתה החברה בתו איכות של חי-בריא.
הסלקטיביות של שיטת הדיג באה בשלושה אופנים :
א. עוד לפני שנפרשת הרשת, בעזרת מערכת סונאר משוכללת- הדייגים בוחרים אילו דגים הם מבקשים לדוג – הרשת אינה נפרשת סתם ואם הדגים קטנים מידי- פשוט לא פורשים רשת.
ב. בעת הרמת הרשת מהמים – חלק נכבד מהדגים הקטנים מסוננים דרך חלק ברשת הנקרא "מסננת" – והנו בעל עיניים גדולות יותר
ג. על גבי הספינה כל הדגים שאינם מסחריים – או שקטנים מידי ובכל זאת נשארו ברשת לאחר הסינון הראשוני- מוחזרים חזרה למים, כאשר הם בחיים.

כך שלשאלתך – כל מה שלא משמש למזון- חוזר לים.

ולתשובה בהרחבה :
ישנן 7 סוגי דגים הנידוגים כיום בכנרת שמתאימים למאכל אדם.

לבנון הכנרת – מוכר יותר כסרדין הכנרת שייך בעצם למשפחת הקרפיונים
זהו דג טבעי לחלוטין לכנרת וקיים בכנרת בכמויות גדולות ביותר. קצב ההתרבות שלו גדול מאוד ובכל רגע נתון קיימים בכנרת מעל 2000 טון של לבנונים.
הבעיה עם דג זה היא שעיקר המזון שלו הוא ה"מזואופלנקטון" אלה אורגניזמים קטנים הניזונים מהאצות הגדלות במי הכנרת.
כאשר גודלת מאוד אוכלוסיית הלבנונים בכנרת ניתן לראות כי מי הכנרת נעשים ירוקים במיוחד ואיכות המים יורדת וכך יורדת גם איכות מי השתיה שלנו.
דווקא מבחינת איזון אקולוגי חשוב כן לדוג את הדג הזה כדי לשמור את איכות המים של הכנרת.

שני סוגי דגים, בורי וכסיף, מוכנסים בכל שנה ע"י משרד החקלאות לכנרת באופן מכוון.
משרד החקלאות נהג לאכלס כ מעל 600,000 דגיגונים לכנרת מידי שנה. דגים אלה הינם דגים מאוכלסים (לא טבעיים לכנרת) .
משרד החקלאות דאג במשך השנים לאכלס את הכנרת בדגים אלו כדי שאנשים העוסקים בדיג באגם הכנרת יוכלו לספק לאזרחי המדינה דגים שגדלו באופן טבעי ובתנאים טבעיים כך שמבחינה זו פעולות הדיג שלנו אינן מרוקנות את הכנרת כי דגים אלה מוכנסים בכוונה בכל שנה מחדש לצורך פעולת הדיג.

הכנרת אוכלסה בבורי לראשונה בשנת 1958.
דג זה אינו יכול להתרבות באופן טבעי בכנרת. יתרון נוסף לאכלוס דגי הבורי בכנרת היא שהבורי ניזון מסוגי מזון אשר אינם מנוצלים על ידי דגים אחרים ובכך עוזרים לשפר את איכות המים שאנחנו שותים ולכן נקווה כי משרד החקלאות ימשיך להכניס דגים אלה גם בעתיד.

לגבי הכסיף - מוצאו של דג הכסיף בדרום סין והוא הובא לישראל בשנות ה 60. את הכסיף החלו לאכלס בכנרת בשנת 1969 וכמו דגי הבורי גם דג זה אינו מסוגל להתרבות עצמאית בכנרת.

דג נוסף המצוי בכנרת הנו הקרפיון – לארץ באו דגי הקרפיון לראשונה בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת מאירופה ומאז הם מהווים חלק חשוב בחקלאות המים בישראל.
בעבר אוכלסו גם דגי הקרפיון בכנרת במספר הזדמנויות בשנות ה-40 ובשנת 1969.
דג זה כן מתרבה באופן טבעי בכנרת ולכן משרד החקלאות לא מאכלס אותו בכוונה באופן קבוע.
מקור נוסף של דג זה בכנרת, הן בריכות הדגים, במשך השנים דג זה הצליח לברוח מבריכות דגים והגיע לכנרת. הקרפיון הפך לאורך השנים לבן בית באגם, הוא מקיים אוכלוסיה גדולה יחסית ומהווה חלק משלל הדיג.
דגים טבעיים של הכנרת.

אמנון הגליל – מוכר גם כמושט הגליל, הוא דג המצוי בעיקר באפריקה. אגם הכנרת הינו הגבול הכי צפוני שלו בכדור הארץ.
חשוב לא להתבלבל, להרבה דגים קוראים בישראל מושט אך אמנון הגליל או בשמו העממי מושט לבן הנו דג שונה לחלוטין מדגי האמנון המיובאים לישראל או הגדלים בבריכות הדגים.
עונת הרבייה של הדגים הינה בחודשי האביב. דגי האמנון מטילים ביצים בשטחי המים הרדודים בדרך כלל בינות לצמחיה.
דגי האמנון מקיימים אוכלוסיה יציבה באגם, מתרבים באופן סדיר ושטחי רבייה נרחבים שלהם מוגנים מידי שנה על ידי האגף לדיג של משרד החקלאות.

דג הבינית - ישנם שלוש סוגים של ביניות בכנרת. שני סוגים בלבד נידוגים למאכל. : בינית גדולת קשקש ובינית ארוכת ראש. למרות שאוכלוסיית הביניות בכנרת גדולה ויציבה, אנו מוכרים דג זה למאכל רק במידה ויש הזמנה וביקוש. תכופות משוחררים דגים אלה לחופשי דווקא בשל העובדה שחשוב לנו שדג זה ימשיך להתרבות ולחיות במי הכנרת. בשל היות שיטת הדיג שלנו אקולוגית ומתחשבת בסביבה הטבעית, שלא כמו רשתות הדיג של סירות הדיג הקטנות הדגים שעולים ברשת שלנו משוחררים בשלום חזרה לכנרת.
רביית הביניות מתרחשת במעלה הנחלים הנשפכים אל הכנרת כגון נחל סמך, נחל משושים, נחל דליות ונחל יהודיה וממערב נחל צלמון ונחל עמוד.
הסכנה האמיתית לדג זה היא שכל הנחלים האלה זוכים לביקורים תכופים של מטיילים המבקרים ונכנסים למי הנחלים שהם אזורי הרביה של דג הבינית.

השפמנון - מה שנחשב לפי היהדות כשרץ – דג זה אינו כשר. דג זה הנו טבעי לכנרת ומצוי כמעט בכל מקורות המים "המתוקים" בארץ.

פרטים רבים נוספים על ספינת הדיג ושיטת הדיג שלנו ועל החשיבות הרבה שאנחנו נותנים לנושא האקולוגי והעובדה שאנחנו הראשונים בארץ בתחום הדגה שקיבלו את תו "חי בריא" מדבר בפני עצמו. גם הסבר על *"חי בריא"* ניתן למצוא אצלנו באתר.