בורי
שני מינים של דגי בורי מצויים בכנרת:
קיפון גדול ראש – Mugil cephalus
קיפון טובר – Liza ramada
למשפחת הקיפונים (Mugilidae) שייכים יותר מ-100 מיני דגים והם נפוצים בכל הימים באזורים טרופים וסוב-טרופים. רוב בני המשפחה מסוגלים להתקיים בתחום רחב של רמות מליחויות במים.

הכנרת אוכלסה בקיפונים לראשונה בשנת 1958. רוב דגיגי הקיפון שאוכלסו לכנרת הם ממין קיפון טובר וחלק קטן יותר קיפון גדול ראש.
בים התיכון, חוץ משני המינים הללו, קיימות עוד שלוש אוכלוסיות של דגי הקיפון:
Mugil chelo, Liza aurata ו-Liza saliens.
הקיפונים נחשבים לדגים בעלי חשיבות כלכלית רבה. זאת הסיבה שבמקומות רבים מקובל ללכוד את דגיגי הקיפונים, לרוב בשפכי הנהרות, ולאכלסם במקווי מים "מתוקים". כך גם נעשה בכנרת, דגי הקיפון נאספים משפכי הנחלים הזורמים אל חופי הים התיכון הישראלי, מובאים אל הכנרת ומאוכלסים בה.
חשיבותם הכלכלית של הקיפונים בדיג בכנרת היא רבה. בעשורים הקודמים ערך שלל הקיפונים הגיע כמעט לרבע מהכנסת הדייגים.
אכלוס דגי קיפון לכנרת מאפשר לשפר את הדיג ולנצל סוגי מזון נוספים באגם אשר אינם מנוצלים על ידי דגים אחרים.
דגי הקיפון ניזונים ממגוון רב של חסרי חוליות זעירים, כמו כן, רקבובית (דטריטוס) וחומר צמחי מהקרקע (בנטוס). מבחינת אופן תזונתם, לדגי קיפון השפעה אקולוגית על איכות המים בכנרת בשל העובדה כי דגי הקיפון ניזונים מהחומר האורגני שבממי הכנרת, דבר הטורם לשיפור איכות המים באגם.
בכל הקשור לאיכויות גסטרונומיות, גם במקרה זה טעמם של דגי הקיפון שמקורם באגם הכנרת שונה, טעים ואיכותי יותר מטעמם של דגי הקיפון הנידוגים בים התיכון או מדגי הבריכות.

                                                         נמכר שלם לפי גודל ומשקל עם ראש, פתוח פרפר, חתוך כסטקים/נתחים, או פילה או טחון .